דוחות חניה נועדו על מנת לסכל הפרעות בסדרי התנועה וכן למנוע סיכון חיי אדם, אולם לא פעם, דוחות אלה ניתנים ללא הצדק בדין ודרישות הרשויות לגביית קנסות ניתנות לסתירה ואף לביטול • במקרים שכאלה, כדאי ואף רצוי בנסיבות מסויימות, לאחר ביטול הודעת הקנס ע"י בית המשפט, להוסיף ולתבוע בעד הנזקים שנגרמו כתוצאה מפעולת הרשות. 

 

על מנת להציג את הבעייתיות בסוגית דוחות החנייה, נספר בקצרה אודות המקרה של הגב' מרים בן דוד, תושבת מודיעין, אשר עיריית תל אביב יפו הגישה נגדה עשרים ושש הודעות לתשלום קנס בגין עבירות חניה שבוצעו לכאורה בין השנים 1995 עד 1998. עיריית ת"א פעלה נגד הגברת בן דוד בהליכי גבייה עפ"י חוק המיסים גבייה ועיקלה את חשבון הבנק שלה. כתוצאה מהעיקולים נגרמו לגב' בן דוד נזקים כבדים. 

 

נסיונותיה של הגב' בן דוד לפנות לעירייה ותחנוניה לבטל נגדה את ההליכים שנוקטת נגדה העירייה, אשר התבררו כלא חוקיים, עלו בתהו ונפלו על אוזניים ערלות. חשבונה של הגב' בן דוד עוקל ע"י העירייה לתקופה של מעל חמישה חודשים. 

 

בצר לה, גב' בן דוד פנתה אליי לייעוץ משפטי והנחתי אותה להגיש בקשה לביטול הודעות תשלום הקנס בבית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב (ת"א רפ 2386/07). 

גם בתגובתה לבית המשפט לעניינים מקומיים דחתה העירייה את בקשת הגב' בן דוד לביטול הודעות התשלום וברוב תעוזתה אף ביקשה לחייב את הגב' בגין אותם עשרים ושש הודעות התשלום. 

 

אולם, בתאריך 21.6.07 קבע כבוד השופט אלי ספיר, מבית המשפט לעניינים מקומיים, כי העירייה נכשלה בהצבת התשתית הראייתית הנדרשת והמתאימה כדי להוכיח שהודעות הקנס אכן נשלחו לגב' בן דוד. בהתאם לקביעה זו, כבוד בית המשפט ביטל את ההודעות לתשלום הקנס. על אף החלטת כבוד בית המשפט הגישה העירייה ביום 9.07.07 "בקשה לעיון חוזר" על החלטת כבוד השופט אלי ספיר. ביום 22.07.07 דחה כבוד בית המשפט לעניינים מקומיים את בקשת העירייה לעיון חוזר וסתם בפניה את הגולל. 

 

בעקבות ביטול הודעות הקנס, הגשתי כבא הכוח של הגב' בן דוד תביעה נגד עיריית תל אביב בגין כל הנזקים שנגרמו לה מפעולות הגבייה והעיקולים. 

בכתב התביעה נטען בין היתר, כי העירייה פעלה בהליכי קנסות, עיקול וגבייה, מבלי שנהגה בסבירות ובזהירות הראויים והנדרשים ממנה, בייחוד לאור מעמדה הייחודי כמחוקקת, תובעת, אוכפת ונהנית מהקנס, תוך רמיסה ופגיעה קשה בזכויות היסוד של התובעת. 

עוד נטען, כי העירייה פעלה לכאורה מהכוח השלטוני שהוענק לה וניצלה בידה כוח זה כדי להנות מפירות הכנסות הקנסות, שלא כדין, תוך רמיסת התובעת וזכויותיה מבלי שנקטה בחובת הזהירות המוטלת עליה בהפעלת כוח זה. 

 

בקשתנו הייתה לחייב את העירייה לפצות את גב' בן דוד בסך של 2,000 ש"ח בגין כל אחד מעשרים ושש הודעות הקנס שביקשה להטיל על התובעת, שלא כדין, המסתכמים ב-52,000 ש"ח בצירוף ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל. 

 

לאחר שהעירייה לא הגישה כתב הגנה בהתאם לתקנות ולאחר שהגשנו מספר בקשות, לבסוף בית המשפט נעתר ונתן פסק דין נגד העירייה על מלוא סכום התביעה. 

משרדי אשר ייצג את הגב' בן דוד פעל ללא הפסק, באמצעות פתיחת תיק הוצל"פ נגד העירייה ועיקול חשבונות הבנק שלה עד שלבסוף נאותה לשלם את מלוא סכום תיק ההוצל"פ בסך73,358.39 ש"ח. 

 

כולי תקווה שפרסום מקרה זה, יאפשר לתושבים הנתקלים בדרישות הרשויות לגבות חובות בדין חניה, לפעול בשיקול דעת נכון, במסגרת החוק ואף לקבל פיצוי בנסיבות מסויימות.